אז איפה קונים/אוכלים כשר?

חודש טוב!


אני מזכיר שישנם מוצרים כשרים שניתן לקנות בכל מקום (כמו קורנפלקס של קלוגס) וכן מוצרים שאינם מצריכים כשרות. מציע לקרוא את הרשומה מוצרים שניתן לקנות ללא כשרות.


מסעדה
בהמבורג עצמה ישנה מסעדה כשרה אחת בלבד. שמה פנקוני (Fankoni). לא לצפות למשהו גדול. מדובר במקום קטן עם 4-5 שולחנות לשניים, לא יותר. אין תפריט עם היצע גדול, אבל אם מודיעים מראש ניתן להזמין גם דברים שאינם בתפריט. זו בהחלט הצלה שהמקום הזה קיים.


המסעדה עצמה היא חלבית בכשרות מהדרין (חלב ישראל) בהשגחת הרב ביסטריצקי (חב"ד). מעבר לכך, למרות שכל (או כמעט כל) החנויות בהמבורג סגורים בימי ראשון, דווקא המסעדה הזו פתוחה לשעות אחדות (הכנסו לאתר של החנות בשביל לדעת מה הן שעות הפתיחה). כרגע לפחות זה בין 11:00 ל-15:00.


מה שטוב הוא שניתן להזמין אצלם חלות לשבת, כך שיוצא שרבים מהקהילה נפגשים שם כשהם באים לקחת את החלות שלהם ביום ששי. 


חנות יינות
בסמוך למסעדה הנ"ל, ישנה חנות יינות בשם מצדה המתמחה ביינות מישראל. המצחיק הוא שאני קונה שם דווקא מיץ ענבים (משהו כמו תירוש) משני טעמים - האחד, אני לא אוהב יין וגם בארץ הייתי עושה קידוש על תירוש; השני - זהו יין עם כשרות בד"צ בית יוסף. הרב עובדיה יוסף יוצא תמיד נגד היינות ה"אשכנזים" ואומר שאין לברך עליהם "בורא פרי הגפן" אלא "שהכל". למידע נוסף לחץ כאן.


חלב ישראל
נתחיל מכך שאין להשיג חלב ישראל בחנויות בהמבורג. הדרך היחידה (והקלה) ביותר להשיג חלב ישראל בהמבורג (יותר נכון להמבורג) היא ע"י הזמנה מ-Koschere Milch באמצעות טלפון לזאב אילוז (תמצאו את הטלפון בתחתית האתר) הנמצא בהאנובר.


אנחנו מזמינים כל יום ששי והמוצרים מגיעים ביום שלישי לרב ביסטריצקי במרוכז, וממנו אנחנו לוקחים את ההזמנה שלנו באופן עצמאי.


עדכון לגבי מוצרים כשרים בהמבורג
מסתבר שהרב ביסטריצקי הי"ו עומל על כך שבסניף של חנות EDEKE ברחוב Grindelallee ניתן יהיה להשיג מס' קטן של מוצרים כשרים. אם זה "יתפוס" והמוצרים יימכרו יפה - רשימת המוצרים תגדל ואף יתווספו מוצרי בשר וחלב. כנראה שעד סוף השנה האזרחית הנוכחית (2010) ניתן כבר יהיה להשיג את המוצרים הכשרים שם.


להלן העדכון כלשונו כפי שמופיע באתר חב"ד המבורג:

It remains a challenge to find kosher food in Hamburg. "Lechaim" in Rentzelstr. 13 has unfortunately closed its doors.

Hopefully by the end of the year, EDEKA in Grindelallee will offer a range of kosher food with a blue sticker "kosher" on it. If there is a demand, so Sven Anders of EDEKA Anders, the range will be completed by meat and more. 

המכביטס (Maccabeats) - שיר כיסוי לחנוכה

אני לא יודע בדיוק איזה שיר זה אמור לחקות, אבל יש שיר לועזי כזה שמתנגן בימים אלו ברדיו.

המכביטס (משחק מילים של מכבי וביט [קצב באנגלית]) עשו גרסת cover לחנוכה.

אני נהניתי.

ביקור בקבר בעל ה"ערוך לנר" בהמבורג

היום בבוקר, נר ראשון של חנוכה, עלינו לאחר התפילה (חמישה אנשים בלבד) לקברו של בעל ה"ערוך לנר", ר' יעקב אטלינגר (לחצו למעבר לויקיפדיה לקרוא אודותיו).

הרב קבור בבית הקברות היהודי הישן שבתוך העיר, ממש 5 דקות נסיעה מבית חב"ד.
אגב, כפי שניתן לראות היה קר מאד, ירד שלג והאצבעות קפאו לי. אבל היה שווה!

מוצרים שניתן לקנות ללא כשרות

עדכון נובמבר 2012: הרב ביסטריצקי הראה לי אתר -KOSCHER IN DEUTSCHLAND - שניתן למצוא בו אלו מוצרים ניתן לקנות בגרמניה. האתר כולל גם מוצרים שלא מוטבעת עליהם חותמת כשרות אך הם כשרים.
הוספתי את האתר לרשימת הקישורים המומלצים.

מוצרים כמו אורז וקמח לא צריכים כשרות כלל. כמובן, צריך להיזהר שקונים את המוצר הבסיסי, היות וניתן גם למצוא אורז חלבי או עם תוספות שונות שאינן כשרות.

כמו כן, כל מוצרי פסטה של חברת ברילה אינם צריכים כשרות. שוב, מדובר על הפסטה הבסיסית ולא כזו עם תוספות גבינה או תוספות אחרות.

שמן - שמן מזולה ניתן לקנות מכל החברות. הבעיה היא שהוא די יקר. משהו כמו 2.5 יורו לבקבוק. זה בערך פי 2.5 מבקבוק שמן רגיל; ניתן לקנות שמנים אחרים כל עוד בתחתית הבקבוק מוטבע אחד משמות חברות המילוי הבאות: Cereol או Broilol (אני מקווה שאני מאיית נכון). אני מוצא את השמן הזה ברשתות כמו Rewe או Netto. ב-Metro אין שמן כזה (יש מזולה או שמנים שאינם בחזקת כשרים).

סוכר - אין בעיה.

מיצים - רק כאלו המכילים 100% פרי. היות והגרמנים אוהבים מוצרים טבעיים, ניתן למצוא לא מעט כאלה בחנויות השונות. זהירות! לא לקנות מיץ ענבים, מחשש ליין נסך! לכן, במידה וקונים מיץ המורכב ממספר פירות, יש לבדוק היטב ברשימת המרכיבים שענבים אינם חלק מהמרכיבים.

חלב - מי ששותה חלב נוכרי ממש, יכול לקנות חלב מהחנויות היות ויש פיקוח בגרמניה. ליטר חלב כזה עולה מקסימים יורו. אם מדובר בחלב שעלול להגיע מחיה/בהמה שאינה כשרה, הוא יעלה הרבה יותר, כך שאם קנית ליטר חלב ב0.50-1 יורו - זה כנראה חלב פרה. רצוי כמובן לשאול את המוכר אם אינך בטוח.

גלידות - ניתן למצוא Ben and Jerry's ו-Häagen-Daz בהשגחת ה-OU לאוכלי חלב נוכרי (OUD כפי שמוצג למעלה). 

קטשופ - הפשוט של Heinz בלבד וללא טעמים נוספים. ב-Metro מצאתי כזה עם כשרות MK (כמו של הקלוגס למטה). עדכון: מצאתי כבר בכמה מקומות קטשופ כשר, ואפילו בטעמים (קניתי בטעות קטשופ חריף רק בגלל שהיתה עליו חותמת כשרות והייתי בטוח שזה הקטשופ הרגיל).

שמרים - טריים בלבד.

חומוס וסלט חצילים של סלטי צבר ניתן למצוא בגלריה ע"י רחוב הקניות הראשי במרכז העיר. ניתן למצוא שם פינה של מוצרים מישראל (משום מה זה תחת פסל בודהה גדול. תזהרו שכשאתם מתכופפים להרים מוצר, אינכם משתחווים לפסל) כמו מלפפונים חמוצים של קבוצת יבנה, תה ויסוצקי ועוד.

ריבות - כל הריבות של חברת Zentis.

תירס בשימורים - Goldmais של חברת Bonduelle.

ביצים - השתדלו לקנות בעיקר ביצים לבנות, מכיוון שבביצים החומות יש יותר נטיה לדם בביצים. הרב ביסטריצקי הסביר לי שאם כתם הדם נמצא על הלבן של הביצה, אין מדובר בדם וניתן להשתמש בביצה. אם הדם נמצא על הצהוב של הביצה - זה דם ואין להשתמש. עם זאת, אשתי זרקה עוגה שלמה מביצים חומות שהכינה, למרות שכתמי ה"דם" שמצאה היו על הלבן; זהירות! יש ביצים מעופות לא כשרים - כמו החלב הן לרוב יקרות הרבה יותר (מאידך, גם "ביצי חופש" יקרות מהרגיל). כמו כן, הן נראות שונות בגודלן מביצי תרנגולות. אני ראיתי ב-Metro ביצים קטנות עם נקודות שחורות (אין לי מושג ביצים של מה הן).

קורנפלקס - ניתן למצוא מגוון של קורנפלקסים (דגני בוקר) כשרים בשהגחת בי"ד של מנצ'סטר. בצד הקופסה למטה תמצאו את סמל הכשרות שלהם שנראה כך:

דגים - רק דגים שניתן לראות את הסימנים שלהם (סנפיר וקשקשת), כלומר רק דגים טריים ולא קפואים. הרב ביסטריצקי סיפר לי על דג כשר קפוא (סלמון נדמה לי) שמגיע מחברה מסוימת בפולין. יש לבדוק את מספר החברה על האריזה בכדי לוודא שמדובר בדג הכשר. אין לי כרגע את מספר החברה. לכשיהיה לי - אעדכן כאן.

תחליפי חלב - כל מוצרי חברת  Alpro (סויה) מותרים בשימוש.
עדכון: רשימת מוצרי אלפרו הכשרים שניתן למצוא בגרמניה בכלל (נפתח בחלון חדש)

אני מתכוון לתחזק את הרשימה הזו במיוחד בשבילי ובשביל המשפחה, שיהיה לנו מקור אחיד עם כל המוצרים שניתן לקנות כאן.

הלכות חנוכה ממקורות שונים

הרב עובדיה יוסף שליט"א

הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל - "קול צופייך" גליון 289

בן איש חי

חב"ד - מתוך קיצור שולחן ערוך

מכון הלכה ברורה (הרב קוק)

ברסלב


ולהבדיל...
YNET - הלכות חנוכה הומוריסטיות

תענית נוספת למען ירידת גשמים בארץ ישראל

בהמשך ל"גשם גשם גשם" בה דיווחתי על הודעת הרבנות הראשית לקיים תענית בשל אי ירידת הגשמים, קיבלתי זה עתה הודעה כי הרבנות הראשית הכריזה על יום נוסף של תענית וכן עצרת תפילה בכותל למען ירידת הגשמים.

קיבלתי את הידיעה כשמחוץ לחלון יורד השלג הראשון השנה בהמבורג. לו רק יכולנו להעביר משהו מזה לישראל... :(

הודעת הרבנות הראשית

יום תפילה בכותל

לנצח את הכפור והשלג - סיפור שמתאים לקור של המבורג...

לנצח את הכפור והשלג !

היה זה יום של כפור ושלג כבד. אף אחד כמעט לא נראה ברחובות העיר צפת. הרידב"ז, רבי יעקב וילובסקי, מחבר הפירוש לתלמוד הירושלמי וספרי קודש נוספים, שהיה באותה עת זקן ובא בימים, נראה לפתע בחוצות העיר, כשהוא מפלס את דרכו בין ערימות השלג. אנשים שאלו אותו לאן מועדות פניו במזג אוויר כה סוער, והוא ענה כי זהו יום פטירתו של אביו המנוח, ר' זאב ז"ל, והוא הולך לבית הכנסת כדי לומר עליו קדיש.

כמה מהם ניסו לשכנעו:

"אבל, כבוד הרב, זו ממש סכנת נפשות לצאת כך! הרי אנוס רחמנא פטריה".

הרב שמע את דברי האנשים, מצא מקום ישיבה סמוך, והחל לספר להם את סיפורו:

"יום אחד חזרתי מהחיידר בעיר הולדתי קוברין ברוסיה עם פתק שקבלתי מהמלמד שלי. בפתק היה כתוב שיש גרעון בתשלום שכר הלימוד של שלושת החודשים האחרונים. עוד נכתב כי אם לא יפרע החוב לאלתר, לא אוכל להמשיך ללמוד בחיידר.

הפתק הרס בבת אחת את השלווה ששררה בביתנו. אווירת נכאים החליפה את שיגרת החיים השמחה שהורגלנו לה. אבי, ר' זאב, איש ירא וחרד, לא העלה בדעתו שום עצה איך אוכל להמשיך ללמוד באותו חיידר. הפרנסה היתה ממנו והלאה באותם ימים. בקושי הצליח להשיג דברי מאכל דלים כדי להכניס לפיותינו הרעבים. הוא עסק למחייתו בבניית תנורי לבנים ביתיים, שבהם החיו את עצמם תושביה של רוסיה הקרה. אבל זה זמן רב שלא קיבל שום הזמנה לבניית תנור כזה, ואפילו אם היה מקבל הזמנה באותה עת, לא היו בידו הלבנים וחומרי הגלם הנדרשים לבניית תנור שיוכל לחמם בית.  

גם לפני כן לא שפר גורלנו ביותר, אבל אבי ומורי חסך מפיתו כדי שיוכל לשלוח אותי לטובי המלמדים בעיר, שם למדתי עם בניהם של האמידים. אבי ז"ל עשה ממש הכל כדי שיוכל לממן את שכר הלימוד שלי כאחד מגביריה של קוברין, אבל מה יוכל לעשות כאשר אפס כסף בידו?!

אבי ומורי ידע שאין רחמים בדיני ממונות, וכי כבר היו דברים מעולם, שילדים נאלצו לעזוב חיידרים בגלל שהוריהם לא עמדו בתשלום בזמן. גם אני עמדתי לעזוב את החיידר. הוא נוכח שכל מאמציו ומסירות נפשו עד כה, לא יעמדו לו כעת.

המחשבה שבנו אהובו יעזוב את החיידר לא נתנה לו מנוח לרגע, והוא התקומם בתוכו: איך יוכל לראות אותי מחוץ לחיידר? הרי כל שמחתו בחיים היתה לראות אותי עוסק בתורה, וכל תקוותו היתה שאהיה תלמיד חכם. אבל מאידך: מנין ישיג את הסכום הגדול הנדרש עתה?

ואז הוא קם ועשה מעשה.

הגיעה לאוזניו שמועה כי גביר פלוני מעוניין לבנות בביתו תנור חורף מהודר. לפני כן לא ניגש אליו, מפני שלא היו ברשותו חומרים לבניית התנור. כעת ידע מנין יביא את החומרים: הוא יפרק את התנור בביתו!

לאחר שסיכם עם אותו גביר שיעשה את המלאכה, החל לפרק את התנור הגדול שעמד בחדר המרכזי בביתנו. במשך זמן ממושך עסק בפירוק אטי וזהיר של הלבנים כדי שלא לפגוע באיכותן. בהסכמת אמי ויתר על פינת החום המשפחתית, שנלחמה מדי ערב כנגד החורף הרוסי הכבד.

לאחר שפרק את התנור לגורמיו, החל להרכיבו מחדש בביתו של אותו גביר. בסיום המלאכה נתן לו הלה בתמורה סכום הגון, שהספיק לממן את החוב ואת המשך לימודיי בחיידר. וכך במשך כל אותו חורף קפאו עצמותיהם של בני משפחתי - אמי, אחיי וצאצאיהם - כדי שאוכל להמשיך את לימודי הקודש באין מפריע. בזכות מסירות הנפש של אבי ז"ל זכיתי ללמוד וללמד ולזכות את הרבים בספריי".

רבי יעקב הקשיש קם על רגליו במרץ, ניער את פתיתי השלג מבגדיו, ופנה אל האנשים ששמעו את סיפורו:

"וכעת אמרו נא לי, האם לאבי היה מותר לקפוא בקור הרוסי ללא תנור, ואילו אני אתחשב בקור ולא אומר עליו קדיש?!"

גשם גשם גשם

כאן יורד גשם כל יומיים בערך למשך 24 שעות. בנתיים, אנחנו שומעים על כך שבארץ אין טיפת גשם והחום ממשיך להיות כבד. בזמן שבהמבורג יש 2-12 מעלות, בארץ יש היום 31 מעלות!

היום פורסם כי הרבנות הראשית הכריזה על יום תענית ביום חמישי הקרוב (יא' כסלו התשע"א).
להלן נוסח המכתב והתפילה שנוסחה לצרוך תפילה על הגשמים:

"כלה קיץ וגם רובו של החרף עבר, ועדיין לא נושענו בירידת גשמי ברכה, ומצב המים בארץ ישראל בדוחק ובצער עצום ורב, ובפרט שזו לא השנה הראשונה שיש בצורת, ויבשה הארץ בעוונותינו הרבים, והדבר אומר דרשני, וחובתינו במצב זה לפשפש ולמשמש במעשינו, ולהתקרב אל ה' בכל ליבנו, ולהפיל לפניו תחינתנו בלב נשבר ונדכא", כתבו הרבנים.

"כבר פירסמנו בימים עברו שכל מי שיכול ישתדל להתענות יום שלם, או לפחות חצי יום, יקבל עליו התענית במנחה של היום הקודם ותע"ב. וע"כ נקבע את יום חמישי י"א כסלו תשע"א ליום תענית, וכל מי שיכול יקבל עליו ביום הקודם תענית ליום שלם, ואלו הם ימי השובבי"ם, ומי שקשה לו יקבל עליו מחצות היום עדי ערב, ויתאספו בבתי כנסיות ובתי מדרשות לאמירת סליחות ותהלים, וכשיש עשרה מתענים, יוציאו ס"ת במנחה ויקראו ויחל, ויאמרו עננו גם בחזרה, והכהנים ישאו כפיהם אם הם בתענית, והן אל כביר לא ימאס, ושומע אל אביונים ה', הוא יראה בעוניינו וישמע תפילתנו, וימלא בקשתינו בחסד וברחמים, ישב רוחו יזלו מים, בטללי רצון ברכה ונדבה להריק ברכותיו ברחמים על עמנו ועל נחלת אבותינו. ויתן לנו הא-ל- הים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש, ויברך שנתינו בשים שלום טובה וברכה. וחיים עד העולם".

"ויאמרו נא ישראל תפלת הגשמים המודפסת בזה, בכל יום שמוציאים ס"ת, בעת פתיחת ההיכל, בלב אחד כאיש אחד, ויעלו לרצון לפני אבינו שבשמים, והוא יריק עלינו ברכותיו בחן ובחסד ובחמלה. ונזכה ונחיה ונראה בבא לציון גואל בב"א".

תפילה לגשמים:
אֵ-ל חַי יִפְתַּח אוֹצְרוֹת שָׁמָיִם. יַשֵּב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:
בְּגִשְמֵי רָצוֹן תְּבָרֵךְ עֵדָה.
 בְּפַחֵי יָגוֹן. כְּצִפּוֹר לְכוּדָה.
 בְּצִדְקַת (אברהם) אָב הֲמוֹן. הֵכִין סְעוּדָה.
 ואָמַר יֻקַח נָא מְעַט מָיִם: ישב

גֶשֶם נְדָבוֹת. מִשְּׁמֵי עֲלִיָּה.
 תּוֹרִיד בְּצִיָּה. רַב עֲלִילִיָּה.
 בְּצִדְקַת (יצחק) נֶעֱקַד. בְּהַר הַמּוֹרִיָּה.
 וְשָב וְחָפַר בְּאֵרוֹת הַמָיִם: ישב

דְּלֵה עַמְּךָ מִמְהוּמָה וְהַצֵּל.
 וְרוּחַ קָדְשְךָ עָלָיו הַאֲצֵל.
 בְּצִדְקַת (יעקב) אִישׁ תָּם. מַקְלוֹת פִּצֵּל.
 בָּרְהָטִים בְּשִׁיקֲתוֹת הַמָּיִם: ישב

הָאֵר פָּנִים. עַל עַם דָּל בְּשַׁוְעוֹ.
 נִלְכַּד בְּפִשְעוֹ. וְעַל כֵּן אֵחַר יִשְׁעוֹ.
 בְּצִדְקַת (משה) עָנָיו נָס מִפַּרְעֹה.
 וַיֵשֶב עַל בְּאֵר הַמָּיִם: ישב

וְתַזִּיל מִטְרוֹת עֹז מִמְעוֹנִים.
 וּתְבוּאוֹת שָׁנָה יִהְיוּ דְשֵׁנִים.
 בְּצִדְקַת (אהרן) נִכְנָס לִפְנַי וְלִפְנִים.
 אֲשֶׁר צֻוָּה עַל נִיסּוּךְ הַמָּיִם: ישב

זְכוֹר רַחֲמֶיך יוֹצֵר מְאוֹרוֹת.
 וְצַוֵּה עָבֶיךָ יְרִיקוּן אוֹרוֹת.
 בְּצִדְקַת מֶלֶךְ (דוד) נְעִים זְמִירוֹת.
 אֲשֶׁר אָמַר מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם: ישב

חַשְרַת מַיִם עַל יַבָּשָה.
 תַּזִּיל וְתוֹצִיא אֶבֶן הָרֹאשָׁהּ.
 בְּצִדְקַת (אלישע) לָקַח צְלוֹחִית חֲדָשָה.
 וְעַל יָדוֹ נִרְפְאוּ הַמָּיִם: ישב

טַרְפֵי צֶמַח אֲדָמָה הַמְצִיא.
 הָפֵק רְצוֹנִי. חִזְקִי וְאַמְצִי.
 בְּגִשְׁמֵי נְדָבוֹת לְמַעַן מוֹצִיא.
 מֵחַלָמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם: ישב

אֱ-לֹ-הֵינו וֵא-לֹ-הֵי אֲבוֹתֵינוּ
בְּגִשְמֵי אוֹרָה . תָּאִיר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי בְרָכָה . תְּבָרֵךְ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי גִילָה . תָּגִיל אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי דִיצָה . תְּדַשֵּן אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי הוֹד . תְּהַדֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי וַעַד טוֹב. תְּוַעֵד אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי זִמְרָה. תְּזַמֵּר אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי חַיִים . תְּחַיֶה אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי טוֹבָה. תֵּטִיב אֲדָמָה: בְּגִשְמֵי יְשוּעָה. תּוֹשִיעַ אֲדָמָה:
בְּגִשְמֵי כַלְכָּלָה. תְּכַלְכֵּל אֲדָמָה:

אָנָּא הוֹרִידֵם לְאוֹרָה. לִבְרָכָה. לְגִילָה. לְדִיצָה. לְהוֹד. לְוַעַד טוֹב. לְזִמְרָה. לְחַיִּים טֹובִים. לְטוֹבָה. לִישוּעָה. לְפַרְנָסָה וּלְכַלְכָּלָה. כְּמוֹ שֶאַתָּה הוּא ה' אֱ-לֹ-הֵינוּ רַב לְהוֹשִיעַ. מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם לִבְרָכָה:

בני עדות אשכנז יוסיפו בתפילת שמונה עשרה בברכת "שומע תפילה" את התפילה המיוחדת לזמן עצירת גשמים "עננו בורא עולם":
וַעֲנֵנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת רַחֲמֶיךָ, בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְרָאֵל, לְהוֹדִיע גָדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ, שוֹמֵעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל פְנֵי הָאֲדָמָה, וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלוֹ מִטּוּבֶךָ, וּמַלֵּא יָדֵינוּ מִבִּרְכוֹתֶיך וּמֵעֹשֶר מַתְּנַת יָדֶיךָ. שָמְרָה וְהַצִּילָה שָנָה זוֹ מִכָּל דָּבָר רָע וּמִכָּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכָּל מִינֵי פוּרְעָנוּת, וַעֲשֵה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵיהָ וְעַל כָּל תְּבוּאָתָה וּפֵירוֹתֶיה, וּבָרְכָהּ בְּגִשְמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה וְחַיִים וְשוֹבַע וְשָׁלוֹם כַּשָנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶנוּ דֶּבֶר וְחֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וּשְבִי וּבִיזָּה וְיֵצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִים, וּמְאוֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשוֹת. וּגְזוֹר עָלֵינוּ גְזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶיךָ, וְיָגֹלוּ רַחֲמֶיךָ עַל מִדּוֹתֶיךָ, וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶיךָ בְּמִדַּת רַחֲמִים, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָתֵנוּ: כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל פֶּה, בָּרוּךְ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

מתוך כתבה בנושא של ערוץ7.

שבת בת-מצווה

שבת, ל' חשוון התשע"א (7 לנובמבר 2010)

שבת מוזרה.

השבת חגגו לילדה בת-מצווה. וזה אומר שהחזן הכניס אותה אחר כבוד לשבת יחד עם הגברים, לצד אביה ובני משפחתה. זה היה נראה לי מוזר מספיק, אבל שתקתי.

בהוצאת ספר תורה, העלו אותה יחד עם הגבאי והחזן לארון הקודש. עוד יותר מוזר. היה לי קצת קשה לשתוק, אז שאלתי מישהו. רק אז ידעתי שהיא בעצם חוגגת בת-מצווה. אבל הוא אמר (ואני לא בטוח שהבנתי נכון), שהיא בת 11 עדיין ושזהו מנהג של חב"ד שהבת יושבת עם אביה וכאילו פותחת את ארון הקודש.

עדכון, 15.11.2010: הרב ביסטריצקי חזר מכנס השלוחים של חב"ד בניו-יורק ושאלתי אותו האם זה נכון שזהו מנהג חב"ד. הרב צחק וגיחך שלא היה ולא נברא. אז זהו. נרגעתי.

חשבתי שבזה זה נגמר. אבל אז העלו אותה לתורה. כלומר, לא ישירות, אלא אבא שלה בירך את הברכות והיא עמדה לצידו. ואז בירכו אותה אחר כבוד "מי שברך אמותינו... הוא יברך את הנערה..." וכו'. אגב, הסוכריות שזרקו עליה הנשים מהעזרה לא היו כשרות. שאלתי.

חשבתם שנגמר? גם אני. אבל לאחר קריאת התורה היא עלתה לדוכן וקראה את כל קריאת שמע והוסיפה כנראה דרשה בגרמנית.

איכשהו כולם קיבלו את זה בשלוות נפש. אז מה יכולתי להגיד? שיהיה.

אחרי התפילה ערכו סעודת שבת לכבוד הבת מצווה. כמובן שלא נשארתי. משפחה שזורקת סוכריות לא כשרות, גם תגיש אוכל לא כשר (ולכו תדעו אם הם לא הביאו אותו ברכב בשבת עצמו).

לאחר מנחה, הודיעו שלא תהיה סעודה שלישית השבת. כשניסיתי להבין מאחרים את מה שהודיע הגבאי בגרמנית, הבנתי שהחליטו לוותר על סעודה שלישית היות והיתה סעודה גדולה בבוקר. כמה עוגמת נפש... לא בגלל האוכל כמובן, אלא בגלל שנמנעה המצווה של הסעודה. החלטתי שלהבא אני אוכל מזונות לפני מנחה, למקרה שלא תהיה סעודה שלישית כדי שאוכל לצאת לפחות בדיעבד ידי חובת הסעודה.

מעניין אלו עוד הפתעות טומן לנו העתיד בגרמניה...

שבת ראשונה - פרשת לך לך, ח' במרחשוון התשע"א

24 שעות עברו מאז שהגענו להמבורג וצריך להכין את השבת. איך עושים את זה?
בשביל זה נפגשנו עם שליח חב"ד להמבורג, הרב שלמה ביסטריצקי ורעייתו ביום חמישי בערב, אצלם בבית.


ספגנו הרבה מידע. אבל הדברים החשובים ביותר עבור השבת הקרבה היו שאפשר לקנות חלות ב-Fankoni שהיא המסעדה הכשרה היחידה בהמבורג; יין אפשר לקנות במצדה, שהיא חנות יינות מישראל המנוהלת ע"י חרדי; ומספר (מוגבל של) מוצרים כשרים בחנות המכולת הכשרה היחידה שנקראת לחיים.


מה שיפה הוא, שכל החנויות הללו מצויות אחת ליד השניה ברחוב Rentzelstraße. במרחק 50 מ' משם נמצא גם בית חב"ד. אגב, בימי שני וחמישי מתקיימת תפילת שחרית במניין (או לפחות מנסים שיהיה מניין) בבית חב"ד ב-7:30 בבוקר. בבית הכנסת (היחיד שפעיל בהמבורג) מתקיימות תפילות השבת ותפילת שחרית ביום ראשון (ב-9:30 בבוקר). על מנחה וערבית במניין בימי חול אין מה לדבר, אלא אם כן יש יארצייט למישהו ואז מארגנים מניין.


הזוג ביסטריצקי הזמינו אותנו לארוחות שבת בביתם, וזאת על אף שהיו להם כבר אורחים אחרים. אין ספק שאנשי חב"ד מיוחדים. אגב, בזמן השיחה של המבוגרים, הילדים התחברו עם הבנות (ובן אחד) של הביסטריצקים.

באותה הזדמנות למדתי מהרב איך להכין חגורת שבת בכדי שיהיה אפשרי לטלטל את המפתח. מסתבר שאי אפשר סתם לחבר את המפתח לגומי (כדי לכרוך מסביב לגוף כחגורה), אלא שהמפתח חייב להיות חלק מהחגורה ממש. מה שעשיתי הוא: קניתי גומי רגיל באחת החנויות, קשרתי כל קצה גומי לטבעת של מפתח ולמפתח עצמו חיברתי את שתי הטבעות משני הצדדים, כך שהמפתח היווה חלק מהגומי/חגורה.

הרב שלמה יהיה בניו-יורק עוד מספר שבועות, והוא אמר שהוא יוכל לקנות לי שם חגורת שבת מוכנה.

חגורת שבת קנויה

עוד ביום חמישי פרקנו את כל התיקים והמזוודות לארונות שבדירת ה-3 חדרים בה נגור עד שנקבל את דירת הקבע שהשכרנו.

בששי הלכתי לקנות יין ב"מצדה". כבר אמרו לי שלא אמצא שם תירוש והתחלתי לחשוש שאצטרך לשתות יין אמיתי שאני לא מורגל בו. לשמחתי, מצאתי שם מיץ ענבים כמו תירוש שאפשר לברך עליו. אני חושב שהיין הזה הגיע מאחת המדינות במערב אירופה. נרגעתי.

קניתי 2 חלות גדולות מ-Fankoni (מה זה השם הזה?!) ואשתי קנתה מספר מוצרים מחנות המצרכים שליד.

אגב, אפשר למצוא מוצרים מישראל גם בחנויות הרגילות. יש מקומות בהם ניתן למצוא קרקרים כשרים של אוסם ובגלריה שבאמצע המדרחוב שבו מרוכזים הרבה מרכזי קניות ניתן למצוא סלטי צבר (תחת השם Sabra Salads), מלפפונים בשימורים של קבוצה יבנה, תה נענע של ויסוצקי, ועוד כמה דברים מישראל. למה הם מייבאים את המוצרים הללו מישראל? אין לי מושג.

יום ששי זה גם היום בו מזמינים חלב כשר ומוצרי גבינה מ-Kosher Milch שבהאנובר. הגבינות והחלב מגיעים אלינו עד הבית כל יום שלישי. התקשרתי לזאב, הבעלים, אותו הכרתי דרך linkedin עוד מהארץ והזמנתי את המוצרים שנצטרך.

השבת היתה קרה, אבל ארוחות השבת והאירוח שזכינו לו חיממו לנו את הלב. מזל שהצטיידנו במעילים חמים, כובעי צמר וכפפות, היות והלכנו בערך חצי שעה עד שהגענו למלון. קרררררררר...

נוסח התפילות פה הוא כמובן אשכנזי. משהו שיקח לי עוד קצת זמן להתרגל אליו. בעיקר לסגנון האופרה של החזן בשבת.

אגב, בשבת קראנו את פרשת לך לך, בה הקב"ה מצווה את אברהם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך...". נשמע מוכר, לא?

סוף סוף בהמבורג

14 לאוקטובר, ו' במרחשוון

קמנו ב-5 בבוקר. חושך של אמצע הלילה בחוץ. ככה זה בציריך בתקופה הזו.
מוקדם מדי להתפלל. הנץ יהיה רק בסביבות 7:30 בבוקר. אפשר להניח תפילין רק בסביבות 6:30 שאז כבר אהיה בשדה. המחשבות רצות בראש איפה אתפלל?
במלון - מוקדם מדי; בשדה התעופה - מביך שלא לדבר על מסוכן. הרי את הכיפה אני מנסה להסתיר ע"י קסקט אז להניח תפילין במעוז הגויים? כנראה שלא; במטוס - בטח שלא. לא נוח ושוב, מביך ומסוכן. 

החלטתי להתפלל בהמבורג, כשנגיע לדירה. סוף זמן תפילה ב-10:35. הטיסה אמורה להגיע ב-9. יש לי זמן.

הילדים קיבלו חוברות צביעה וצבעים מהדיילים ונהנו לצייר במשך הטיסה. המטוס היה קטן ונוח יחסית.

הגענו בסביבות השעה היעודה והלכנו לאסוף את המזוודות. העמסנו על שתי עגלות את חמשת המזוודות, 2 תיקי היד ושני הטרולים. מסתבר שאחת המזוודות נקרעה לגמרי באחת הטיסות. המונית אמורה להגיע ב-9:30 כך שיש לי זמן ללכת לדלפקים של לופטהאנזה ולבקש פיצוי על המזוודות. לקחו ממני את הפרטים ואמרו לי שיבואו להחליף לי את המזוודה הקרועה במשך השבוע.

המונית התעכבה בעומסי תנועה והגיעה רק בעשר. אנחנו חיכינו לה בחוץ בקור המקפיא. הילה והילדים חיכו בתוך המבנה בגלל הקור ואני חיכיתי בחוץ עם המזוודות בכדי שהנהג יזהה אותי.

המונית הגיעה ואספה אותנו לבית הדירות הזמני. הגענו בדיוק בזמן בשביל שאניח תפילין ואוכל להתפלל תפילת עמידה עדיין בזמן.

חמש נפשות. שלושה חדרים. אנחנו בהמבורג.

יום טיסה - המשך

זהו המשך לרשומה יום טיסה.

הטיסה עברה בשקט יחסי. הילדים, להפתעתנו, נהנו מההמראה למרות שאני הייתי בטוח שהם ייבהלו (יש שלב שהמטוס רועד בזמן הריצה על המסלול עד להמראה).

לצערנו, מערכת הבידור והסרטים לא עבדה ממש כמו שצריך והילדים לא יכלו להנות מסרטים מצויירים. הסרט הכי מתאים שיכולנו להציע היה הארי פוטר. אבל הסרט קצת הפחיד אותם אז סגרנו אותו.

הארוחה הכשרה (מהדרין) היתה דווקא טובה, אבל הילדים אהבו אותה פחות ולא כולם אכלו את המנה שלהם. ככה לנו, המבוגרים, היה יותר! :)

נחתנו בציריך בערך חצי שעה אחרי שהטיסה שלנו להמבורג כבר היתה אמורה לצאת. הייתי משוכנע שיש טיסה מאוחרת יותר, אז ניגשנו לדלפקים של Swiss בשביל להחליף את הכרטיס, אבל לא היתה טיסה מאוחרת יותר. ואם היתה, היא היתה מלאה. באמת לא הצלחתי להבין מהם אם יש טיסה מאוחרת והיא מלאה או שאין בכלל טיסה מאוחרת יותר.

נתעקנו בציריך.

לקח לאנשי צוות Swiss קצת זמן לספק לנו שובר למלון. הילה והילדים בנתיים נחו על ספסל ליד. דניאל כבר נרדם מרוב עייפות. אחרי כמעט חצי שעה היה בידינו שובר למלון הילטון. יצאנו החוצה בשביל לקחת את ה-shuttle למלון. היה קר מאד. לא היינו מוכנים לקור הזה. המיניבוס הראשון התמלא ולנו לא היה מקום היות והיינו אחרונים בתור. חיכינו עוד 10 דקות והגיע מיניבוס נוסף.

הגענו למלון. השובר הקנה לנו גם ארוחת ערב פשוטה, אבל כמובן שלא יכולנו לאכול בגלל הכשרות. הסתפקנו במים, קולה ופירות. השעה כבר היתה מאוחרת (קרוב ל-23:00 בלילה) וניגשנו לחדרים. קיבלנו שני חדרים צמודים (בלי דלת מקשרת). התחלקנו בנים (אני ודניאל) ובנות (הילה, רוני ונועה).

הטיסה למחרת יוצאת ב-7:30 בבוקר והיינו צריכים להיות בשדה לפחות שעה וחצי לפני כן. משמע, צריך לקום ב-5 בבוקר. לא הספקנו להנות יותר מדי מהמלון והחדרים והלכנו מיד לישון. הילדים גם ככה היום שפוכים מעייפות.

לילה טוב.

למה "המבורגר כשר"

טוב, הגיע הזמן להסביר למה בחרתי בשם הזה לבלוג.
ובכן, זה מעין משחק מילים עם המילה "המבורגר". כולם הרי יודעים מה זה המבורגר.
לפי ההגדרה בויקיפדיה: המבורגר (Hamburger) הוא קציצה מטוגנת או צלויה בגריל, המוגשת לרוב בתוך לחמנייה עם תוספות ורטבים שונים כגון ברביקיו, מיונז וירקות, בדרך כלל עגבנייה, בצל, מלפפון חמוץ וחסה. נהוג להגיש לצד ההמבורגר צ'יפס, תפוחי אדמה , או טבעות בצל ועוד כתוספות.

עם זאת, המילה המבורגר משמשת גם לתיאור מי שגר בהמבורג. כמו שבישראל מי שגר בחיפה נקרא "חיפאי" ו"ירושלמי" נקרא מי שגר בירושלים.

אגב, מעניין שבהמשך ההגדרה בויקיפידה מובא כי ההמבורגר נקרא על שם העיר המבורג. למה? אין לי מושג.

לכן, היות ואנחנו אוכלים רק כשר וגרים כרגע בעיר המבורג, שהיא מקור ההמבורגר  ואנחנו עצמנו נקראים "המבורגר" על שמה, מצאתי לנכון להשתמש בשם הזה לבלוג.
בתיאבון! :)

יום טיסה

אריזות אחרונות של המזוודות. חשבתי שרק בסרטים יושבים על מזוודה בשביל לסגור אותה, אבל מצאתי את עצמי יושב על רוב המזוודות בשביל לסגור אותן. הן היו מלאות עד אפס מקום באמת. 5 מזוודות גדולות (2 מתוכן אפילו גדולות מהרגיל) ושתי מזוודות טרולי. וזה מבלי לכלול את תיקי הגב...

9:23 בבוקר. נהג המונית מתקשר להודיע שהוא כבר למטה. אני ואבא שלי מתחילים להוריד את המזוודות. 4 נסיעות במעלית וכולן למטה. נהג המונית מעמיס אותן למונית ואנחנו נפרדים מההורים.

אמא בוכה. מתייפחת. קשה לראות אמא בוכה. באותו רגע רציתי להגיע "פוס משחק. שברו את הכלים ולא משחקים". אבל החיים גדולים מאיתנו. אי אפשר היה לעצור את התהליך וזה בוודאי לא היה נכון לעשות.

נפרדנו לשלום. חיבוקים, נשיקות ודמעות. 

הנסיעה לשדה התעופה היתה ארוכה. נהג המונית שם לילדים את מלך האריות ב-DVD כדי שלא ישתעממו בדרך. אין ספק שזה שבה את תשומת ליבו של דניאל שחולה על הסרט. רוני קצת רטנה שהיא רוצה משהו אחר.

הגענו לשדה. לך תסחב עכשיו שלוש עגלות מלאות ציוד. טוב שההורים של הילה הגיעו לשדה להיפרד מאיתנו. גם אחיה דובי הגיע עם הבן שלו - עילאי. מזל שהם היו שם בכדי לעזור לנו.

הגענו מוקדם מדי והדלפקים עדיין לא נפתחו. ניצלנו את הזמן לארוחת צהריים בפיצה האט. הפיצה הכשרה האחרונה שנאכל בזמן הקרוב.

בסביבות 12 בצהריים צעדנו לעבר הדלפק עם המזוודות. מה מסתבר? שלא ניתן לקחת במזוודה אחת יותר מ-32 ק"ג. והיו לנו שתי מזוודות מאד גדולות עם כ-35 ק"ג. נאצלנו להעביר מהמזוודות הגדולות ציוד. מזל שהיו לנו שני תיקי יד ריקים באחת המזוודות, היות והמזוודות האחרות היו מלאות עד אפס מקום. יוצא שעזבנו את הארץ עם 5 מזוודות גדולות, 2 טרולי, 2 תיקי יד ותיק גב אחד. הרבה!

העמסנו את המזוודות מחדש על המשקל בדלפק וציפיתי שידרשו ממני תשלום על משקל עודף. בחשבון פשוט, אם מדובר על 5 מזוודות במשקל ממוצע של 25 ק"ג (הערכה שלי. ייתכן שאפילו יותר) ועוד שתי תיקי יד במשקל כולל של כ-10 ק"ג (2 הטרולים ותיק הגב עלו איתנו למטוס), מדובר על 135 ק"ג לפחות. אנחנו היינו 5 אנשים, משמע מותר לנו לשלוח 100 ק"ג (20 לכל אחד). משום מה, לא דרשו ממני שום תשלום נוסף, ואני העדפתי לסגת משם כמה שיותר מהר לפני שמישהו ייזכר במשקל העודף.

ההורים של הילה ליוו אותנו עד היכן שניתן. נפרדנו שם באותו תסריט כמו שנפרדנו מההורים שלי. סבתא בוכה. הילה בוכה איתה. עצוב. הצטלמנו כמה תמונות, כמה חיבוקים ונשיקות והמשכנו לבדנו פנימה.

זהו. אנחנו בפנים. בסריקת התיקים הידניים, מצאו שיש לנו 2 זוגות מספריים בקלמרים של דניאל ורוני. הם נלקחו כלאחר כבוד והוחרמו (בטח מישהו מהעובדים לקח את זה לילדים שלו לאחר מכן). גם ביקורת הדרכונים עברה בשקט יחסי. 

מנח'ה מנח'ה מישהו צועק והזכיר לי שבאמת הגיע זמן לתפילת המנחה. יש לנו בערך חצי שעה לעלות למטוס. זה כלום. התפללתי בבית הכנסת במניין וכשיצאתי הזדרזנו לקנות מברשות שיניים ששכחנו אצל ההורים שלי, ומשחק אחד לילדים (רמיקוב) כדי שלא יהיה משעמם.

חשבתם שהצרות שלנו עם המזוודות נגמרו? אז זהו, שלא. גם בתור לעליה למטוס, פנתה אלינו אחת הדיילות וציינה שאחד הטרולים גדול מדי ולא יוכל לעלות איתנו למטוס ויישלח לבטן המטוס. לא רצינו לוותר על הטרולי היות והיו לנו שם דברים שרצינו לקחת איתנו כמו אוכל כשר ושאר דברים. ההתעקשות הזו תתגלה כנבונה בהמשך.

ובכן, הדיילים לא ממש השתכנעו מכך שאמרתי שכבר טסתי עם אותו טרולי מספר פעמים וגם עם החברה שלהם (Swiss), אז נאצלתי להשתמש בטיעון אחר שהתברר כטיעון מנצח. אמרתי להם שאנחנו חמישה אנשים שעולים למטוס עם 2 טרולים ותיק גב, מה שאומר שאנחנו מנצלים רק 3 חמישיות מהמקום שמוקצה לנו על המטוס. נו, לטיעון הזה לא היה להם מה לענות ונתנו לנו לעלות על המטוס. גם במטוס עצמו הסתבר שלא היתה שום בעיה להכניס את הטרולי הזה בקבינה שמעל הראש.

אנקדוטה: 2 שורות מאחורינו ישב לו אורן סמדג'ה. מעניין אם הוא נסע לתחרות.

לא אנקדוטה ולא מצחיק: הקברניט הודיע שהטיסה תצא באיחור של כשעה וחצי בגלל "פקק תנועה" מעל קפריסין. וככה אנחנו יושבים לנו במטוס עם שלושה ילדים שמתים כבר לראות את המטוס ממריא וממתינים. עוברת חצי שעה ואני מתחיל לחשוש שה-connection שלנו בציריך בסכנה. גם ככה יש לנו בקושי שעה להגיע אליו מרגע הנחיתה. התעכבנו בערך שעה ורבע על הקרקע. כבר היה לי ברור שלא נגיע ל-connection. הדיילות לא ידעו מה להגיד לנו ולא נשאר לי לעשות כלום מלבד להודיע למשרדים שלנו בישראל וגרמניה על כך.

מה יהיה? האם נגיע בזמן? האם המטוס ימריא עם המזוודות הכבדות שלנו? האם הילדים יהנו מהטיסה? כל זאת ועוד בפרק הבא... :)

רגע לפני...

אדם כנראה לא יודע מה חושבים עליו באמת עד שהוא עוזב את מקומו. לנו זה קרה בימים שלפני המעבר להמבורג. קיבלנו הרבה תמיכה מהחברים בנהריה בפרט ובארץ בכלל. אפילו ערכו לכבודנו מסיבת פרידה וגם מתנות ניתנו. גם חברינו לעבודה מאד תמכו והתעניינו. תודה לכולכם.


נתבקשנו לא לשכוח אף אחד ואנחנו באמת לא רוצים לשכוח אף אחד, והיות ואנחנו לא יכולים לכתוב לכל אחד בנפרד, החלטנו לפתוח את הבלוג הזה ולכתוב בו מה שעובר עלינו בכדי שכל החברים יוכלו לעקוב אחרינו בצורה קלה.


אז ביום שני, 11 לאוקטובר 2010, נארז כל הבית שלנו לתוך מכולה בגודל 40 רגל ונשלח להמבורג, גרמניה.