שבת ראשונה - פרשת לך לך, ח' במרחשוון התשע"א

24 שעות עברו מאז שהגענו להמבורג וצריך להכין את השבת. איך עושים את זה?
בשביל זה נפגשנו עם שליח חב"ד להמבורג, הרב שלמה ביסטריצקי ורעייתו ביום חמישי בערב, אצלם בבית.


ספגנו הרבה מידע. אבל הדברים החשובים ביותר עבור השבת הקרבה היו שאפשר לקנות חלות ב-Fankoni שהיא המסעדה הכשרה היחידה בהמבורג; יין אפשר לקנות במצדה, שהיא חנות יינות מישראל המנוהלת ע"י חרדי; ומספר (מוגבל של) מוצרים כשרים בחנות המכולת הכשרה היחידה שנקראת לחיים.


מה שיפה הוא, שכל החנויות הללו מצויות אחת ליד השניה ברחוב Rentzelstraße. במרחק 50 מ' משם נמצא גם בית חב"ד. אגב, בימי שני וחמישי מתקיימת תפילת שחרית במניין (או לפחות מנסים שיהיה מניין) בבית חב"ד ב-7:30 בבוקר. בבית הכנסת (היחיד שפעיל בהמבורג) מתקיימות תפילות השבת ותפילת שחרית ביום ראשון (ב-9:30 בבוקר). על מנחה וערבית במניין בימי חול אין מה לדבר, אלא אם כן יש יארצייט למישהו ואז מארגנים מניין.


הזוג ביסטריצקי הזמינו אותנו לארוחות שבת בביתם, וזאת על אף שהיו להם כבר אורחים אחרים. אין ספק שאנשי חב"ד מיוחדים. אגב, בזמן השיחה של המבוגרים, הילדים התחברו עם הבנות (ובן אחד) של הביסטריצקים.

באותה הזדמנות למדתי מהרב איך להכין חגורת שבת בכדי שיהיה אפשרי לטלטל את המפתח. מסתבר שאי אפשר סתם לחבר את המפתח לגומי (כדי לכרוך מסביב לגוף כחגורה), אלא שהמפתח חייב להיות חלק מהחגורה ממש. מה שעשיתי הוא: קניתי גומי רגיל באחת החנויות, קשרתי כל קצה גומי לטבעת של מפתח ולמפתח עצמו חיברתי את שתי הטבעות משני הצדדים, כך שהמפתח היווה חלק מהגומי/חגורה.

הרב שלמה יהיה בניו-יורק עוד מספר שבועות, והוא אמר שהוא יוכל לקנות לי שם חגורת שבת מוכנה.

חגורת שבת קנויה

עוד ביום חמישי פרקנו את כל התיקים והמזוודות לארונות שבדירת ה-3 חדרים בה נגור עד שנקבל את דירת הקבע שהשכרנו.

בששי הלכתי לקנות יין ב"מצדה". כבר אמרו לי שלא אמצא שם תירוש והתחלתי לחשוש שאצטרך לשתות יין אמיתי שאני לא מורגל בו. לשמחתי, מצאתי שם מיץ ענבים כמו תירוש שאפשר לברך עליו. אני חושב שהיין הזה הגיע מאחת המדינות במערב אירופה. נרגעתי.

קניתי 2 חלות גדולות מ-Fankoni (מה זה השם הזה?!) ואשתי קנתה מספר מוצרים מחנות המצרכים שליד.

אגב, אפשר למצוא מוצרים מישראל גם בחנויות הרגילות. יש מקומות בהם ניתן למצוא קרקרים כשרים של אוסם ובגלריה שבאמצע המדרחוב שבו מרוכזים הרבה מרכזי קניות ניתן למצוא סלטי צבר (תחת השם Sabra Salads), מלפפונים בשימורים של קבוצה יבנה, תה נענע של ויסוצקי, ועוד כמה דברים מישראל. למה הם מייבאים את המוצרים הללו מישראל? אין לי מושג.

יום ששי זה גם היום בו מזמינים חלב כשר ומוצרי גבינה מ-Kosher Milch שבהאנובר. הגבינות והחלב מגיעים אלינו עד הבית כל יום שלישי. התקשרתי לזאב, הבעלים, אותו הכרתי דרך linkedin עוד מהארץ והזמנתי את המוצרים שנצטרך.

השבת היתה קרה, אבל ארוחות השבת והאירוח שזכינו לו חיממו לנו את הלב. מזל שהצטיידנו במעילים חמים, כובעי צמר וכפפות, היות והלכנו בערך חצי שעה עד שהגענו למלון. קרררררררר...

נוסח התפילות פה הוא כמובן אשכנזי. משהו שיקח לי עוד קצת זמן להתרגל אליו. בעיקר לסגנון האופרה של החזן בשבת.

אגב, בשבת קראנו את פרשת לך לך, בה הקב"ה מצווה את אברהם "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך...". נשמע מוכר, לא?